דרוש שותף
זה כבר הפעם הרביעית מזה שנתיים שאני מחפשת שותף לדירה שלי והמצב לא נראה כל כך מרגיע בכל מה שנוגע לשוק השותפים של גבעתיים.
אני בת 29, דקה לפני גיל שלושים ועדין מחפשת שותף לדירה הקטנה והאינטימית שלי בגבעתיים. השותף הנוכחי עשה רושם ראשוני נהדר, הוא אמר שהוא לוקח חלק שווה בכל עבודות הבית, שהוא לא מאחר בתשלומי השכר דירה וכי הוא שומר על שקט - בדרך כלל.
טוב יאמר לזכותו שהוא לא מאחר בשכר הדירה, אך בנוגע לשני ההבטחות האחרות – אני ממש לא בטוחה. אחת לכמה שבועות, בערך בסביבות 18:00 של יום שישי מתחילה זרימה בלתי פוסקת של חברים שלו אל הדירה, המוסיקה הבוקעת מן החדר שלו עוברת את תחום הדציבלים המותרים לאוזן האנושית וריחות מוזרים בוקעים מן החדר שלו. זה לא שאני מתחסדת, אני בעד מסיבות, אני אוהבת מוסיקה ואנשים, אבל יש לי בעיה עם העובדה שלא מודיעים לי מראש. כי אני, אני מוזרה – אני מעדיפה להכיר אנשים חדשים כאשר אני עוטה קצת יותר ממגבת קטנה ולא כאשר שערי עדיין נוטף עגלי מים קרים על עיני ועל גופי הרועד. אני חושבת שזה לגיטימי שברצוני להיות מסוגלת להושיט את היד לשלום מבלי לחשוש לגורל המגבת ואיך שליפת היד תשפיע על היקף הכיסוי של המגבת שעל גופי, אם תחזיק בכלל.
גם בכל מה שקשור לעבודות הבית, אני לא מזהה שיווין ביני לבינו ואני נורא מנסה להיזהר לא להפוך לאמא שלי, שתמיד התלוננה על כך שאבי איננו עוזר לה בעבודות הבית. אז בהתחלה באמת עשיתי יותר ממנו, אך עם הזמן – ירדה המוטיבציה וכעת אני דואגת לכיסוי עבודות הבית הקשורות אליי. זה לא פתרון אידיאלי, כי בכל זאת הבית לא במצב משביע רצון ואני לא תמיד אוהבת להביא חברים אליי עקב כך. אמרתי, יותר מפעם אחת וביקשתי, שידאג לחלקו, הוא תמיד אומר שאני צודקת וכי הוא ישתפר, אבל לא באמת קורה משהו בנידון - מצידו.
זהו היום החלטתי שיש לו עוד חודשיים עד אשר הוא יוצא מן הדירה, וכעת אני בחיפושים אחר שותף - דרוש שותף חדש!
השותף שהיה לפניו היה תופעה הרבה יותר מרתקת מן השותף הנוכחי. גם הוא עשה רושם של אדם נחמד, דואג ושוויוני. את הדיאגנוזה הקלינית שלו הוא קנה מהר מאוד, בערך באותו יום שבו הוא נכנס לדירה הבנתי שמשהו כאן מסריח. לא, אני לא פסיכולוגית או פסיכיאטרית, אבל אני קוראת ספרות פסיכולוגית ויודעת פחות או יותר לזהות את התסמינים של כמה מחלות.
את הסימפטום הראשון ראיתי ביום הראשון שהוא העביר את חפציו, אבל החלטתי להבליג. הוא העביר אל הדירה כל כך הרבה ריהוט, אביזרים ומיטלטלין שלא ידעתי בכלל היכן הוא מתכוון לאחסן את הכול, הרי הדירה שלי עומדת על 85 מטר רבוע (ביום טוב), בימים פחות טובים דירתי יודעת פחות מטרים רבועים ואלו היו הימים האלו. ימים נוראים ואני לא מגזימה. מסתבר שהבחור פשוט אוהב לאגור חפצים, ריהוט, אביזרים, עיתונים, ניירת משרדית, תמונות, תקליטים, כריות, חפצים דהויים ומשומשים – And to make a long story short – כל דבר שנקרע בדרכו. עד כמה שאני הבנתי מדובר בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית שבה אנשים חשים דחף בלתי נשלט לאגור דברים ועוד דברים ועוד ועוד ולא לזרוק אותם בשום פנים ואופן!!!!! לעולמי עולמייה.
טוב, אתם בטח מבינים שמערכת היחסים איתו לא ארכה זמן רב מדי, החזקתי מעמד בערך חודש וחצי כאשר את ההודעה על כך שהוא מתפנה לאלתר הוא קיבל בערך שבוע וחצי לאחר שנכנס לדירה. זה כמובן גרר סצנה דרמתית שלא תבייש שחקן תיאטרון בקאמרי והיו רגעים שכמעט נשברתי, אבל הייתי חזקה והוא התפנה לאחר חודש וחצי, לא לפני שדיברתי עם הוריו, עם הפסיכולוגית שלו, הפסיכיאטרית שלו, עם הסבתא שלו ועם הדיור המוגן שבו הוא גר ממש לפני שהוא הגיע אליי...
ואני לא רוצה להתחיל ולספר על זה שהיה לפניו, אותו בחור שענה למודעתי "דרוש שותף בגבעתיים לדירת קרקע אינטימית". מסתבר שהבחור בהחלט חיפש דירות קרקע ולא כי הוא מחובר לאדמה כל כך, כי אם בגלל שהוא העדיף להשתין בחצר, באוויר הפתוח. כשראיתי את זה קורה בהתחלה נבהלתי, לא ידעתי אם מדובר בהתנהגות אנושית או שמא השותף החדש שלי הוא התגלמות משוכללת של חתול החרד לטריטוריה שלו...גם הייתי מסתדרת עם זה אם זה היה קורה באופן נדיר, אבל לא! הוא היה יוצא לגינה היפה שלי להשתין והוא התעקש לעשות את זה בכל פעם באותו מקום ופה בעצם הייתה הבעיה. הריח התחיל לחלחל אל הבית והוא היה חריף ובלתי נעים בעליל. ממנו נפטרתי לאחר ארבעה חודשים, כשראיתי שאפילו החתולים של השכונה מסרבים לעצור בגינה שלי וכאשר הריח הגיע לשיאים שהאף האנושי לא יכול לסבול!
עכשיו דרוש שותף ואני חושבת שאני צריכה להגדיר לעצמי ולשותף הפוטנציאלי קריטריונים קצת יותר קשיחים. השאלה איך עושים את זה ? אני לא יכולה לדרוש מכל אדם שמחפש דירה את ההיסטוריה הרפואית והפסיכיאטרית, אני גם לא יכולה להחתים את השותף החדש על אמנת שוויון עבודות בית.
חברות וחברים שלי טוענים שעלי לשנות את תפיסתי ובכלל לחפש שותפה ולא שותף ממין זכר. לטענתם אני כלל לא מחפשת שותף, אני מחפשת בן זוג. אני חייבת לומר שאני מחפשת שותף אבל בכלל לא אכפת לי אם יצא מזה זוגיות ארוכת טווח, אבל אני פועלת במישורים אחרים למציאת בן זוג, אז ככה שאני לא משקיעה את כל יהבי ומרצי במציאת שותף לדירה בתחפושת של בן זוג לעתיד.
אנשים מוזרים לא חסר ואני יודעת שלא כל אדם יכול להתאים לכל אדם כשותף לדירה, ככלות הכול יש לא מעט זוגות נשואים שגילו מאוחר, מאוחר מדי כי הם אינם מתאימים כשותפים לדירה אז אני אמשיך לחפש שותף אידיאלי לדירה שלי בתקווה שעד מהרה אוכל להעיף אותו מן הדירה ולאכלס בה את בן זוגי....
דרוש שותף זמני או לטווח ארוך....
|
|